<h1>פסקי רבינו יחיאל מפאריס</h1>
<h2>דף לג:</h2>
מעשה בקדירה של בשר ששמו בה כף חולבת בת יומא ולא היה בה ששים. ואסר הכל אפי' בהנאה [משום] בשר בחלב, והצריך לקבור הכל כדתנן בתמורה [ל"ג ע"ב] דבשר בחלב בקבורה, ואפי' הקדירה עצמה אסורה בהנאה שלא ליתן בתוכה מים, ודשן שחופפין בה את הראש לא שריא מ[שום] דרוצה בקיומו מחמת דבר אחר, כדאשכחנ' בפר' אין מעמידין [ע"ז ל"ב ע"א] אפי' לסמוך בו כרעי המטה אסור, מאי טעמ' דהוה ליה רוצה בקיומו מחמת דבר אחר, ואפי' למחרתו דנעשת קדירה אינה בת יומא נראה לו דאסיר הואיל וכבר נאסרה, ומטעם זה נמי אוסר להשתמש (בקדירות של פסח דאותם קדירות שנשתמשו קודם הפסח אסורות להשתמש לאחר הפסח) [בפסח בקדרות שנשתמשו בהן קודם הפסח ואסורות להשתמש עד לאחר הפסח].
